ספרנו זה מתמקד בשני נושאים עיקריים, הראשון, אהבת השי"ת לכל יהודי, גם אם חָטָא וּפָשָׁע, וממילא אין כל מקום ליאוש: והשני, לדעת את עצמו' ואת כישוריו, ולא לחלום על דברים שאינם בהשגתו. הספר 'אהבת אותנו' משקף את מה שכל יהודי צריך לדעת שגם השי"ת מודע לכל הקשיים הנוראיים הרובצים לפתחנו, ולכן גם אם לפעמים אין אנחנו מצליחים לעמוד בנסיון, אין זה גורע מאהבת-השי"ת, כי מצד שני - כל מילימטר של התקדמות בעבודת השם, כמוהו כאלף-אלפי מטרים ם בימי-קד -קדם. לפי השי"ת, למרות כל הנפש והנאמנות שאנחנו מגלים כלפ הנסיונות, משפיעים עלינו שפע-של-אהבה מצד אבינו שבשמים. הנשמה הטהורה שנבראה בכל יהודי רוצה ושואפת לעשות רצון קונה. ברם, לא תמיד יודע בעל-הנשמה מה היא הדרך המתאימה לו, ולכישוריו, כדי לעבוד את בוראו. אחת המשימות החיוניות ביותר העומדות בפני כל בן-תורה בימינו היא, להשתדל עד כמה שאפשר 'לעמוד על הקרקע', ולא לרחף באוויר במחשבות ובמשימות שאינן שייכות לו, שאינן עומדות במדרגתו, וממילא אין הוא מחויב כלל להתעסק בהן. האדם צריך ללמד את עצמו להכיר את אופיו, את כישוריו ואת תכונותיו, ולפעול רק על פי מה שמתאים לו. בספר הנוכחי אנחנו מקדישים קטעים רבים לנושא זה, מתוך דבריו של מרן הגר"י זילברשטיין, ומוכיחים בראיות מוצקות את הכלל היסודי שאין אדם נתבע על דברים שהם גבוהים ממה שהיה יכול להשיג, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. ברוב אהבתו העניק לנו השי"ת את התורה, כדי שנְהֲגָה בה מתוך שמחה וחדוה, ונמצא בה את כל מה שאיוותה נפשנו. ואם לא הגענו ללימוד מתוך שמחה, אות ברור הוא שלא צעדנו במסילה המתאימה. ולא דורשים מאתנו יותר מאשר לעמוד על הקרקע, ולהתייצב על בסיס איתן, ולעשות רק מה שביכולתנו. משה מיכאל צורן
ספרנו זה מתמקד בשני נושאים עיקריים, הראשון, אהבת השי"ת לכל יהודי, גם אם חָטָא וּפָשָׁע, וממילא אין כל מקום ליאוש: והשני, לדעת את עצמו' ואת כישוריו, ולא לחלום על דברים שאינם בהשגתו. הספר 'אהבת אותנו' משקף את מה שכל יהודי צריך לדעת שגם השי"ת מודע לכל הקשיים הנוראיים הרובצים לפתחנו, ולכן גם אם לפעמים אין אנחנו מצליחים לעמוד בנסיון, אין זה גורע מאהבת-השי"ת, כי מצד שני - כל מילימטר של התקדמות בעבודת השם, כמוהו כאלף-אלפי מטרים ם בימי-קד -קדם. לפי השי"ת, למרות כל הנפש והנאמנות שאנחנו מגלים כלפ הנסיונות, משפיעים עלינו שפע-של-אהבה מצד אבינו שבשמים. הנשמה הטהורה שנבראה בכל יהודי רוצה ושואפת לעשות רצון קונה. ברם, לא תמיד יודע בעל-הנשמה מה היא הדרך המתאימה לו, ולכישוריו, כדי לעבוד את בוראו. אחת המשימות החיוניות ביותר העומדות בפני כל בן-תורה בימינו היא, להשתדל עד כמה שאפשר 'לעמוד על הקרקע', ולא לרחף באוויר במחשבות ובמשימות שאינן שייכות לו, שאינן עומדות במדרגתו, וממילא אין הוא מחויב כלל להתעסק בהן. האדם צריך ללמד את עצמו להכיר את אופיו, את כישוריו ואת תכונותיו, ולפעול רק על פי מה שמתאים לו. בספר הנוכחי אנחנו מקדישים קטעים רבים לנושא זה, מתוך דבריו של מרן הגר"י זילברשטיין, ומוכיחים בראיות מוצקות את הכלל היסודי שאין אדם נתבע על דברים שהם גבוהים ממה שהיה יכול להשיג, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. ברוב אהבתו העניק לנו השי"ת את התורה, כדי שנְהֲגָה בה מתוך שמחה וחדוה, ונמצא בה את כל מה שאיוותה נפשנו. ואם לא הגענו ללימוד מתוך שמחה, אות ברור הוא שלא צעדנו במסילה המתאימה. ולא דורשים מאתנו יותר מאשר לעמוד על הקרקע, ולהתייצב על בסיס איתן, ולעשות רק מה שביכולתנו. משה מיכאל צורן
סִפְרֵנוּ זה מתמקד בשני נושאים עיקריים. הראשון, אהבת השי"ת לכל יהודי, גם אם חָטָא וּפָשַׁע, וממילא אין כל מקום ליאוש; והשני, 'לדעת את עצמו' ואת כישוריו, ולא לחלום על דברים שאינם בהשגתו. הספר 'אהבת אותנו' משקף את מה שכל יהודי צריך לדעת שגם השי"ת מודע לכל הקשיים הנוראיים הרובצים לפתחנו, ולכן גם אם לפעמים אין אנחנו מצליחים לעמוד בנסיון, אין זה גורע מאהבת-השי"ת, כי מצד שני - כל מילימטר של התקדמות בעבודת השם, כמוהו כאלף-אלפי קילומטרים בימי-קדם. מסירות-הנפש והנאמנות שאנחנו מגלים כלפי השי"ת, למרות כל הנסיונות, משפיעים עלינו שפע-של-אהבה מצד אבינו שבשמים. הנשמה הטהורה שנבראה בכל יהודי רוצה ושואפת לעשות רצון קונה. ברם, לא תמיד יודע בעל-הנשמה מה היא הדרך המתאימה לו, ולכישוריו, כדי לעבוד את בוראו. אחת המשימות החיוניות ביותר העומדות בפני כל בן-תורה בימינו היא, להשתדל עד כמה שאפשר 'לעמוד על הקרקע', ולא לרחף באוויר במחשבות ובמשימות שאינן שייכות לו, שאינן עומדות במדרגתו, וממילא אין הוא מחויב כלל להתעסק בהן. האדם צריך ללמד את עצמו להכיר את אופיו, את כישוריו ואת תכונותיו, ולפעול רק על פי מה שמתאים לו. בספר הנוכחי אנחנו מקדישים קטעים רבים לנושא זה, מתוך דבריו של מרן הגר"י זילברשטיין, ומוכיחים בראיות מוצקות את הכלל היסודי שאין אדם נתבע על דברים שהם גבוהים ממה שהיה יכול להשיג, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. ברוב אהבתו העניק לנו השי"ת את התורה, כדי שנהגה בה מתוך שמחה וחדוה, ונמצא בה את כל מה שאיוותה נפשנו. ואם לא הגענו ללימוד מתוך שמחה, אות ברור הוא שלא צעדנו במסילה המתאימה. ולא דורשים מאתנו יותר מאשר לעמוד על הקרקע, ולהתייצב על בסיס איתן, ולעשות רק מה שביכולתנו. משה מיכאל צורן