רמת מעלתן של השאלות והתשובות רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נהג לומר שיש טעם מיוחד לדבר תורה שנאמר כתרוץ לקושיא. מתוך אי הבהירות שבשאלה ניכרת מתיקות התשובה בדרך זו נהג דוד המלך בספר תהילים, כששאל "מה לָךְ הִים כִּי הָנוס..."(תהילים קיד, ה) ולאחר שלש שאלות נוספות השיב: "מִלִפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ..."ניתן היה להסביר גם ללא השאלה, אולם העדיף לפתוח בשאלה משום שנעימות ומתיקות מיוחדת יש לדברים כשנאמרים כתשובה לשאלה הספר "תורתך שאלתי" פותח צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקל על המעיין בתירוץ הקושיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה. בכל פסוק ריכזנו את עיקרי השאלות ועליהן את תמצית התשובות העיקריות, לאחר עיון מעמיק בדברי רבותינו, מפרשי התורה. מקבץ שאלות, ל"טעימה" מהספר: • "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַנָּה" (ג, כ) מדוע שינה את שמה ל'חוה'? • "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (ד, ח) מדוע נכתב היכן התנהל הויכוח? • "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נח... יְנַחֲמֵנוּ מִמַעֲשֵׂנוּ " (ה, כט). מהיכן ידע למך בעת לידת נח שכשיגדל ינחם את בני דורו? • מדוע נח לא התפלל על בני דורו שישובו מדרכיהם הרעות? • "וְיִסְגר ה' בַּעֲדוֹ" (ז, טז) מדוע הקב"ה סגר את התיבה, ולא נח? • "לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ט, ג), מדוע התיר להם בשר רק לאחר המבול? • "וַיְקַח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (כא, יד), מדוע לא צייד אותה גם בכסף? • "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם" (כב, יא) מדוע כפל את שמו? • "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו" (כב, יט) מדוע אברהם שב ללא יצחק? • "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ" (יב, יג), האם שרה אכן אמרה זאת למצרים?
רמת מעלתן של השאלות והתשובות רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נהג לומר שיש טעם מיוחד לדבר תורה שנאמר כתרוץ לקושיא. מתוך אי הבהירות שבשאלה ניכרת מתיקות התשובה בדרך זו נהג דוד המלך בספר תהילים, כששאל "מה לָךְ הִים כִּי הָנוס..."(תהילים קיד, ה) ולאחר שלש שאלות נוספות השיב: "מִלִפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ..."ניתן היה להסביר גם ללא השאלה, אולם העדיף לפתוח בשאלה משום שנעימות ומתיקות מיוחדת יש לדברים כשנאמרים כתשובה לשאלה הספר "תורתך שאלתי" פותח צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקל על המעיין בתירוץ הקושיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה. בכל פסוק ריכזנו את עיקרי השאלות ועליהן את תמצית התשובות העיקריות, לאחר עיון מעמיק בדברי רבותינו, מפרשי התורה. מקבץ שאלות, ל"טעימה" מהספר: • "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַנָּה" (ג, כ) מדוע שינה את שמה ל'חוה'? • "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (ד, ח) מדוע נכתב היכן התנהל הויכוח? • "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נח... יְנַחֲמֵנוּ מִמַעֲשֵׂנוּ " (ה, כט). מהיכן ידע למך בעת לידת נח שכשיגדל ינחם את בני דורו? • מדוע נח לא התפלל על בני דורו שישובו מדרכיהם הרעות? • "וְיִסְגר ה' בַּעֲדוֹ" (ז, טז) מדוע הקב"ה סגר את התיבה, ולא נח? • "לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ט, ג), מדוע התיר להם בשר רק לאחר המבול? • "וַיְקַח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (כא, יד), מדוע לא צייד אותה גם בכסף? • "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם" (כב, יא) מדוע כפל את שמו? • "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו" (כב, יט) מדוע אברהם שב ללא יצחק? • "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ" (יב, יג), האם שרה אכן אמרה זאת למצרים?
מקבץ מעלתן של השאלות והתשובות רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נהג לומר שיש טעם מיוחד לדבר תורה שנאמר כתרוץ לקושיא. מתוך אי הבהירות שבשאלה ניכרת מתיקות התשובה. בדרך זו נהג דוד המלך בספר תהילים, כששאל "מַה לְךָ הַיָּם כִּי תָנוּס..." (תהילים קיד, ה) ולאחר שלש שאלות נוספות השיב: "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ...". ניתן היה להסביר גם ללא השאלה, אולם העדיף לפתוח בשאלה משום שנעימות ומתיקות מיוחדת יש לדברים כשנאמרים כתשובה לשאלה. ספרי "תורתך שאלתי" פותחים צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקל על המעיין באיתור יותר מתשובה אחת לשאלות המרכזיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה. בכל פסוק ריכזנו את עיקרי השאלות ועליהן את תמצית התשובות העיקריות, לאחר עיון מעמיק בדברי רבותינו, מפרשי התורה. שאלות, ל"טעימה" מהספר: • "וַיֶאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו", האם יצחק הבחין מיהו עשו האמיתי? • איך יעקב, שקיים את כל התורה כולה, נשא שתי נשים בחייהן? מדוע אברהם השביע את אליעזר, ולא את יצחק בנו? מדוע אליעזר המתין ליד הבאר ולא הלך מיד למשפחת אברהם? • "סְתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר", לאחר שסתמו, איך מלאו עפר? מדוע אברהם שלח את עבדו להביא אשה לבנו ולא הלך בעצמו? • "וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצאן", מדוע רק רחל היתה רועה, ולא לאה? מדוע יעקב הציע ללבן שיעבוד זמן רב, יֹשֶׁבַע שָׁנִים' ולא פחות מכך? • "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים", מי הם אחיו, ומדוע נקראו כך? • מה היה ההיתר של שמעון ולוי להרוג את אנשי שכם?
מעלתן של השאלות והתשובות רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נהג לומר שיש טעם מיוחד לדבר תורה שנאמר כתרוץ לקושיא. מתוך אי הבהירות שבשאלה ניכרת מתיקות התשובה. בדרך זו נהג דוד המלך בספר תהילים, כששאל "מה לְךְ הַיָּם כִּי תָנוּס..." (תהילים קיד, ה) ולאחר שלש שאלות נוספות השיב: "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ...". ניתן היה להסביר גם ללא השאלה, אולם העדיף לפתוח בשאלה משום שנעימות ומתיקות מיוחדת יש לדברים כשנאמרים כתשובה לשאלה. ספרי "תורתך שאלתי" פותחים צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקלים על המעיין באיתור יותר מתשובה אחת לשאלות המרכזיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה. בכל פסוק ריכזנו את עיקרי השאלות ועליהן את תמצית התשובות העיקריות, לאחר עיון מעמיק בדברי רבותינו, מפרשי התורה. מקבץ שאלות, ל"טעימה" מהספר: • מדוע לאחר החלום הראשון כתוב'וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ', ואילו לאחר השני כתוב'וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו', ללא שנאה? • "וַיְשַׁלְחוּ... וַיָּבִיאוּ...", לאחר ששלחו את כתונת הפסים (ע"י אחר) איך יתכן שהם הביאו אותה? • "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי", מדוע יוסף כפל לשונו וציין שתי זכירות? • "וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵא אֶת...", מה היתה מטרת יוסף במעשה זה? • "וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ", מדוע רק לאחר שנישק אותם ובכה דיברו אתו? כשיוסף ראה שאביו משכל את ידיו, מדוע לא שאל אותו מדוע עושה זאת? • מדוע יוסף השביע את אחיו שיעלו את עצמותיו, ולא ציווה בכך את בניו? • "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם", האם היו ליוסף בנים נוספים? • מדוע בחר יוסף להציג תחילה את אחיו לפני פרעה, ורק לאחר מכן את אביו?
רמת מעלתן של השאלות והתשובות רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נהג לומר שיש טעם מיוחד לדבר תורה שנאמר כתרוץ לקושיא. מתוך אי הבהירות שבשאלה ניכרת מתיקות התשובה בדרך זו נהג דוד המלך בספר תהילים, כששאל "מה לָךְ הִים כִּי הָנוס..."(תהילים קיד, ה) ולאחר שלש שאלות נוספות השיב: "מִלִפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ..."ניתן היה להסביר גם ללא השאלה, אולם העדיף לפתוח בשאלה משום שנעימות ומתיקות מיוחדת יש לדברים כשנאמרים כתשובה לשאלה הספר "תורתך שאלתי" פותח צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקל על המעיין בתירוץ הקושיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה. בכל פסוק ריכזנו את עיקרי השאלות ועליהן את תמצית התשובות העיקריות, לאחר עיון מעמיק בדברי רבותינו, מפרשי התורה. מקבץ שאלות, ל"טעימה" מהספר: • "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַנָּה" (ג, כ) מדוע שינה את שמה ל'חוה'? • "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (ד, ח) מדוע נכתב היכן התנהל הויכוח? • "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נח... יְנַחֲמֵנוּ מִמַעֲשֵׂנוּ " (ה, כט). מהיכן ידע למך בעת לידת נח שכשיגדל ינחם את בני דורו? • מדוע נח לא התפלל על בני דורו שישובו מדרכיהם הרעות? • "וְיִסְגר ה' בַּעֲדוֹ" (ז, טז) מדוע הקב"ה סגר את התיבה, ולא נח? • "לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ט, ג), מדוע התיר להם בשר רק לאחר המבול? • "וַיְקַח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (כא, יד), מדוע לא צייד אותה גם בכסף? • "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם" (כב, יא) מדוע כפל את שמו? • "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו" (כב, יט) מדוע אברהם שב ללא יצחק? • "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ" (יב, יג), האם שרה אכן אמרה זאת למצרים?
ספרי תורתך שאלתי סדרת ספרי "תורתך שאלתי" פותחים צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקלים על המעיין באיתור תשובות לשאלות המרכזיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה. התשובות מסייעות ללמוד או להכין שיעור תורה, כמו גם להעשיר את שולחן השבת. בכל פסוק ריכזנו את עיקרי השאלות ועליהן את תמצית התשובות העיקריות, לאחר עיון מעמיק בדברי רבותינו, מפרשי התורה. מקבץ שאלות, ל"טעימה" מהספר: • "ביד חֲזָקָה יִשַׁלְחַם וּבְיָד חֲזָקָה יִגְרְשָׁם", מדוע נכפלו המילים'ביד חֲזָקָה'? • "הִנֵּה אָנֹכִי מכה במטה", מדוע משה אמר זאת, הרי אהרן היכה מכת דם? • "והפליתי ביום הַהוּא אֶת אֶרֶץ גשן", מדוע רק במכה זו נאמר'והפליתי...? • "בְּאָדָם וּבִבְהֵמָה", מהיכן היו להם בהמות בשחין, לאחר שהם מתו בדבר? • "משארתם צררת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם", מדוע לא נשאו על בהמותיהם? • "וַתִּקַּח מִרְיִם... אַחוֹת אַהֲרן", מדוע נכתב'אַחוֹת אַהֲרן', ולא הוזכר משה? • "וַיִּלָּהֶם עִם יִשְׂרָאֵל ברפידם", מה עורר את עמלק להילחם עם בני ישראל? • "וצא הלחם בעמלק", מדוע משה הורה זאת ליהושע, ולא נילחם בעצמו? • "כְבַד פֶּה וּכְבַד לְשׁוֹן", מדוע ה' לא ריפא את משה מהקושי שלו בדיבור? • מה חטא פרעה, הרי לאחר שהקשה הקב"ה את לבו נשללה ממנו הבחירה? • "הַעְתִּירוּ... וְיִסַר הַצְפַרְדְּעִים", מדוע פרעה לא ביקש מהחרטומים לסלקם? • "וַתַּען להם מרים שִׁירוּ לה'...", מה היתה שירתן של הנשים? מה הן אמרו? • "ויקח משֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בְּנָיו", מדוע משה לקח אותם למצרים? • "לְכוּ זְבְחוּ לַאלהֵיכֶם בָּאָרֶץ", מדוע פרעה הציע להם זאת לאחר ערוב? • "וַתַּגַע לְרַגְלָיו", מה ביאור מעשיה של ציפורה?
ספרי תורתך שאלתי סדרת ספרי "תורתך שאלתי" פותחים צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקלים על המעיין באיתור תשובות לשאלות המרכזיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה. התשובות מסייעות ללמוד או להכין שיעור תורה, כמו גם להעשיר את שולחן השבת. בכל פסוק ריכזנו את עיקרי השאלות ועליהן את תמצית התשובות העיקריות, לאחר עיון מעמיק בדברי רבותינו, מפרשי התורה. מקבץ שאלות, ל"טעימה" מהספר: • "מְכַשָׁפָה לֹא תְחַיֶה", מדוע כתוב 'מְכַשֶׁפָה', בלשון נקבה, ולא מכשף? • "בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", מדוע ניתנה התורה במדבר, ולא בארץ ישראל? • "לְמַעַן יַאֲרְכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה...", מדוע במצות כיבוד הורים ניתן שכר זה? • "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקוֹלת", איך ניתן לראות קולות? • "אֶת חַג הַמַּצוֹת תִּשְׁמר", מדוע רק בחג המצות הזהירה התורה 'תִּשְׁמר'? • "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מיהם נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'? • "וִיהוֹשָׁעַ מְשָׁרְתוֹ", מדוע התורה קראה לו יהושע, הרי שמו באותה עת הושע? • מדוע שמו של משה רבינו לא הוזכר בפרשת תצוה? • "וְעָשִׂיתָ צִיץ זָהָב טָהוֹר", מדוע נקרא 'צִיץ'? • "בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חור", מדוע ציינה התורה בייחוסו גם את סבו? • "וְאֶת הַמְּנֹרָה הַטְהרָה", מדוע רק על המנורה כתוב שהיתה טהורה? • "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשָׁעַ בְּן נוּן נַעַר", מדוע יהושע, שהיה בגיל מבוגר מכונה 'נַעַר'? • "לחת אֶבֶן כְּתְבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים", מדוע הלוחות עשויות מאבן? • "הַכֹּהֲנִים... יִתְקַדָּשׁוּ", מדוע הכהנים הוזהרו באופן מיוחד? • "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם", כמה פעמים שהה משה בהר 40 יום? • "וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם", מדוע כתוב 'וְסָמַךְ' בלשון יחיד?